Daf 22a
לָא (לִקְדּוֹשׁ) דְּקַדִּישׁ וְקַדִּישֵׁי מְעַלְּיוּתָא הִיא וְהָא תָּנָא דְּבֵי שְׁמוּאֵל מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם לְוַוי
Rachi (non traduit)
והא תנא דבי שמואל. לא ידענא אהיכא קאי ומיהו שמעינן מינה דהיכא דכתיב מים סתמא אין מי כיור כשרין לו:
Tossefoth (non traduit)
והא תנא רבי שמואל. פי' בקונטרס לא ידענא אהיכא קאי ומיהו בתורת כהנים תניא [והקרב והכרעים ירחץ במים ולא ביין ולא במזוג במים לרבות שאר מים] יכול שאני מרבה אף מי תותין תלמוד לומר מים מים שאין להם שם לווי יצאו מי תותים שיש להם שם לווי:
לְמֵימְרָא דְּלָא מַיִם חַיִּים נִינְהוּ וְהָתַנְיָא בְּמַיִם וְלֹא בְּיַיִן בְּמַיִם וְלֹא בְּמָזוּג בְּמַיִם לְרַבּוֹת שְׁאָר מַיִם וְקַל וָחוֹמֶר לְמֵי כִיּוֹר מַאי קַל וָחוֹמֶר לְמֵי כִיּוֹר לָאו דְּמַיִם חַיִּים נִינְהוּ
Rachi (non traduit)
לא דקדשי. ומי כיור ממש קא יליף בק''ו שרוחצין במימיו קרבים וק''ו שלהן דקדשי הוא:
מאי קל וחומר למי כיור לאו [למימרא דמים חיים נינהו. וה''ק ק''ו] למים חיים הראויין לכיור שכשירין לרחיצת קרבי קדשים:
שאר מים. ואפילו מכונסין:
והתניא. בת''כ והקרב והכרעים ירחץ במים ולא במזוג מים ויין מזוגים יחד שני חלקי מים ואחד יין:
למימרא. דלא בעי מים חיים:
אִי הָכִי כְּלִי חוֹל נָמֵי אָמַר אַבָּיֵי כְּלִי חוֹל לָא מָצֵית אָמְרַתְּ מִקַּל וָחוֹמֶר מִכַּנּוֹ וּמָה כַּנּוֹ שֶׁנִּמְשַׁח עִמּוֹ אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ כְּלִי חוֹל שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁח עִמּוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ
Rachi (non traduit)
שנמשח עמו. ונתקדש במשיחתו כמותו אינו מקדש ידים ורגלים:
Tossefoth (non traduit)
ק''ו מכנו. משמע שיש לו תוך ועשוי כמין תיבה פרוצה למעלה והכיור יושב עליו ורבי' פי' כעין יורה כפוייה על פיה ונפחתו שוליה:
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מֵי מִקְוֶה כְּשֵׁירִים לְמֵי כִיּוֹר
Rachi (non traduit)
כשרים. להשאיב הכיור בתוכו למלאות מהן ולתת לתוכו:
מי מקוה. אף על פי שאינן חיין:
אָמַר רַב פָּפָּא אִם קָדַח בּוֹ רְבִיעִית מַטְבִּילִין בּוֹ מְחָטִין וְצִינּוֹרִיּוֹת הוֹאִיל וּמֵהֶכְשֵׁירָא דְּמִקְוֶה אָתֵי
Rachi (non traduit)
מטבילין בו מחטין כו'. צינוריות מזלגות קטנות של טווי זהב:
אם קדח רביעית. בדופן המקוה והמים נמשכין שם ואף על פי שנתמעטו המים ואין מעורבין מי המקוה באותה קדיחה:
אָמַר רַב פָּפָּא לְמַעוֹטֵי נָתַן סְאָה וְנָטַל סְאָה דִּתְנַן מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוּוֹנוֹת נָתַן סְאָה וְנָטַל סְאָה הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר וְאָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עַד רוּבּוֹ
Rachi (non traduit)
עד רובו. אם עירב בו ממינין הללו עד רובו של מקוה ולא רובו בכלל ע''י נתינת ונטילת סאה כשר:
למעוטי נתן סאה ונטל סאה. למעוטי הנך מינים דתנן בהן לגבי מקוה פעמים מעלין ופעמים אין מעלין מי פירות וכל משקה שאינו מים ותמד משהחמיץ וקתני התם פעמים מעלין פעמים אין מעלין כיצד מקוה שיש בו ל''ט סאין ונפלה סאה מהן לתוכ' לא העלתהו פירוש לא השלימתהו ואף לא פסלתו פעמים דמעלין כיצד היו בתוכו ארבעים סאה מכוונות נתן סאה מאלו המינים ונטל סאה אחר הנתינה כשר דבטלו להנך קמאי במקוה השלם הילכך כי חזר ונטל לא מיפסיל נמצא שהמקוה הזה נשלם על ידיהם לכשנטל סאה ודכוותיה בנטילת ידים לא משלמי שאם היתה בו רביעית מים ונתן ממינים הללו לתוכו רובע רביעית ונטל כנגדם פסולה דלא חשיבא שיעור זוטרא דרביעית לבטולינהו:
Tossefoth (non traduit)
נתן סאה כשר. במי פירות מיירי כדפי' פרק הערל (יבמות דף פב:) אבל מים שאובין אפי' כל היום כולו [כשר דראשון ראשון] בטל ויש תימה דגבי קרב וכרעים דרשינן במים ולא במזוג והכא גבי כיור כתיב במים ומכשרינן במזוג:
אֶלָּא לְמַעוֹטֵי יַבְחוּשִׁין אֲדוּמִּין אֲפִילּוּ בְּעֵינַיְיהוּ נָמֵי דְּהָא תַּנְיָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כֹּל שֶׁתְּחִילַּת בְּרִיָּיתוֹ מִן הַמַּיִם מַטְבִּילִין בּוֹ וְאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מַטְבִּילִין בְּעֵינוֹ שֶׁל דָּג
Rachi (non traduit)
בעינו של דג. דג גדול שנימוק שומן עינו בחורו:
אפי' בעינייהו נמי. אם כל המקוה נעשה מהן כשר וריש לקיש נקט לישנא דהשלמה:
יבחושין אדומין. כמין יתושין בלא כנפים כדרך שגדל בשולי חביות של יין שלנו מבחוץ יבחושים דקין אף הן נבראים מן המים:
לְמַעוֹטֵי מַאי אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי טִיט הַנִדּוֹק הֵיכִי דָמֵי אִי דְּפָרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ אֲפִילּוּ לִרְבִיעִית נָמֵי וְאִי אֵין פָּרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ אֲפִילּוּ לְמִקְוֶה נָמֵי אֵין מַשְׁלִים
Rachi (non traduit)
אפי' למקוה נמי לא. דלא נדוק הוא:
אפי' לרביעית נמי. דכל זמן שנפסלו משתיית בהמה בין בכלי בין בקרקע פסולין הא לא נפסלו כשרין:
אי דפרה שוחה ושותה ממנו. שאינו עב ליפסל משתיית בהמה:
נדוק. דק שראוי להריקו מכלי אל כלי:
אילימא למעוטי טיט הנדוק. שהוא מן המעלין את המקוה כדקתני התם:
למעוטי מאי. אתא דאין משלים לרביעית:
Tossefoth (non traduit)
אפילו לרביעית. כאן פי' בקונטרס דאמרינן פרק כל הבשר (חולין דף קו.) מים שנפסלו משתיית בהמה בין בכלים בין בקרקע פסולין הא לא נפסלו כשירים ואינו כן דהתם תניא בהדיא בקרקע כשירים ופליגי התם באפסקא בבת בירתא אבל במקומן כשירין לכולי עלמא ואפי' מקוה והא דקאמר הכא אי אין פרה שוחה ושותה ממנו אפילו למקוה נמי אינו משלים לא קשיא מידי דהתם במים צלולים מיירי בלא טיט אלא שהם סרוחים ונפסלו משתיית בהמה והכא מיירי במים עבים שנפסלו על ידי טיט המעורב בהן ויש תימה מנא ליה האי שיעורא דכל הני תנאי דמסכת מקואות (פ''ב) לא מיירו בשתיית פרה:
למעוטי טיט הנדוק. אע''ג דמשלים למי מקוה אין מטבילין בו כדאמר בפרק קמא דסוכה (דף יט.) גבי אויר מצטרף ואין ישינים תחתיו ופריך מי איכא מידי דאיהו לא חזי ומצטרף וקאמר טיט הנדוק יוכיח ולא כמו שפירש שם בקונטרס דאע''ג דמשלים כדתנן במסכת מקואות פ''ז אלו מעלין ולא פוסלין מי השלג והברד וטיט הנדוק מכל מקום אם עשה מקוה שלם מטיט הנדוק לא עלתה לו טבילה דלפירושו אין זה יוכיח דטיט הנדוק בשעה שהוא משלים חזי לטבילה ולא דמי [לאויר] דאין ישינים תחתיו אפי' בשעה שהוא משלים לפיכך נראה [דטיט הנדוק נמי] אפי' בשעה שמצטרף אין מטבילין בו והכי תנן במסכת מקואות פ''ב (מ''י) מקוה שיש בו מ' סאה וטיט רבי אליעזר אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט רבי יהושע אומר בטיט ובמים באיזה טיט אמרו בטיט שהמים צפין על גביו ואם היו המים מצד אחד מודה רבי יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט באיזה טיט אמרו בטיט שהקנה יורד מאיליו בתוכו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מקום שאין קנה המדה עומד אבא אליעזר [בן דילאי] אומר מקום שהמשקולת יורדת רבי אליעזר אומר היורד בפי חבית רבי שמעון אומר היורד בשפופרת הנוד רבי אליעזר ברבי צדוק אומר הנמדד בלוג והיינו טיט הנדוק דסוכה (דף יט:) דאמר יוכיח [דכשהטיט מצד א' מצטרף לכ''ע ואין מטבילין בו]:
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כָּל הַמַּשְׁלִים לְמֵי מִקְוֶה מַשְׁלִים לְמֵי כִיּוֹר לִרְבִיעִית אֵינוֹ מַשְׁלִים
Rachi (non traduit)
משלים למי כיור. לשיעור ד' כהנים:
כל המשלים למקוה. במסכת מקואות (פ''ז מ''א) תנן יש מעלין ולא פוסלין מעלין משלימין לארבעים סאה והתם מפרש להו:
לרביעית. של נטילת ידים אינו משלים:
Tossefoth (non traduit)
לרביעית אינו משלים. פי' בקונטרס לרביעית לנטילת ידים וקצת תימה והיה נראה לפרש לרביעית היינו להטביל מחטין וצנוריות דבהכי מיירי בסוף שמעתא ומיהו נראה כפירוש הקונט' דבימי ר''ל כבר בטלו רביעית דמקוה כדמוכח בנזיר בפרק שלשה מינים (נזיר דף לח.):
וּמָה רָאִיתָ זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה כָּמוֹהוּ וְזֶה אֵין טָעוּן מְשִׁיחָה כָּמוֹהוּ
אִי הָכִי כְּלִי שָׁרֵת נָמֵי הָא רַבִּי רַחֲמָנָא יִרְחָצוּ
אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא מָה לְכַנּוֹ שֶׁאֵין עָשׂוּי לְתוֹכוֹ תֹּאמַר בִּכְלִי חוֹל שֶׁעָשׂוּי לְתוֹכוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ לְמַעוֹטֵי כְּלִי חוֹל
וְכַנּוּ מְנָלַן דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יָכוֹל יְהֵא כַּנּוֹ מְקַדֵּשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכִּיּוֹר מְקַדֵּשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לִנְחֹשֶׁת הִקַּשְׁתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר
Rachi (non traduit)
הקשתיו. דימיתיו:
לנחשת. לענין נחשת הקשתיו:
ולא לדבר אחר. לא היקשתי שניהם בפסוק אחד ללמוד שאר דברים ולומר שכנו מקדש כמותו דמדאיצטריך למיכתב נחשת גבי כנו זימנא אחריתי שמע מינה לאו לאקשינהו בעי דאי איתקוש נחשת נמי ניתי בהיקשא אלא שמע מינה למאי דדמיא פריש בהדיא ולמאי דלא פריש לא דמיא:
לנחושת הקשתיו. לא בהיקשא יליף לה אלא כלומר [דימיתיו לכיור] להיות של נחשת הכן כמו הכיור (דימיתיו לכיור):
וְהָא מִמֶּנּוּ אָמַר רַחֲמָנָא יִרְחָצוּ לְרַבּוֹת כְּלִי שָׁרֵת
Rachi (non traduit)
ירחצו. ובקרבתם אל המזבח ירחצו קרא יתירא הוא האי ירחצו דהא כתיב לעיל מיניה ורחצו ממנו וסמיך ליה בבואם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח לא לכתוב ירחצו דהא אורחצו הסמוך קאי:
והא ממנו כתיב. אמתני' פריך דאמר כל כלי שרת ראויין הם לקדש:
Tossefoth (non traduit)
והא ממנו אמר רחמנא. פי' בקונטרס דאמתניתין (פריך) דאמר כל כלי שרת ראויין לקדש פריך וקשה תיקשה ליה מתניתין [דיומא] (דף מג:) דקתני דכהן גדול מקדש בקיתון של זהב ונראה דקאי אהא דשני בקודח מתוכו [ופריך] והא ממנו אמר רחמנא דאין לקדש אפי' קודח אלא אם כן יהא כמוהו שיהא בו כשיעור:
אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַחָא בְּקוֹדֵחַ בְּתוֹכוֹ
Rachi (non traduit)
בקודח בתוכו. קודח דופנו של כיור ותוחב בתוכו כלי קטן ומקצתו לחוץ ויונק מימי הכיור ומוציא אבל באפיה נפשיה בעינן שיעור ארבעה כהנים:
Tossefoth (non traduit)
קודח מתוכו. פי' שנוטל ממימיו בכלי קטן וכשירה לקדש כיון דבאין מכלי גדול וכה''ג לקמן אם קדח בו רביעית מטבילין בו מחטים וצנוריות דמהכשירות דמקוה אתו ובקונטרס לא פירש כן:
בֵּין שֶׁאֵין בָּהֶן רְבִיעִית וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ כְּלֵי שָׁרֵת
Rachi (non traduit)
בין שאין בהן רביעית. הלוג מים ואע''ג דליכא שיעורא גבי נטילת ידים לגבי קידוש לא בעינן שיעור:
Tossefoth (non traduit)
בין שאין בהן רביעית. למאי דקס''ד בלא קודח יש תימה דגרע מנטילת ידים ויש לומר דנטילת ידים נמי כשיש בו רביעית נוטלין אפילו לשנים והכא בדהוה ביה רביעית מעיקרא:
or they do not contain a rebi'ith, (1) provided they are service vessels? — Said R. Adda b. Aha: (2) This means where one bales out from it. (3) But the Divine Law saith, ‘Thereat’? (4) — They should wash (5) is to include any service vessel. (6) If so, then a profane vessel too [should be fit]? — Said Abaye: You cannot say [that] a profane vessel [is fit], this being deduced from its base, a fortiori: If its base, which was anointed together with it [the laver], does not sanctify [the water poured into it]. (7) is it not logical that a profane vessel, which was not anointed with it, does not sanctify? And how do we know [that] its base [does not sanctify]? Because it was taught: R. Judah said: You might think that the base sanctifies, just as the laver sanctifies; therefore it says. Thou shalt also make a laver of brass, and the base thereof of brass. (8) I have made it alike in respect of brass , but not in respect of anything else. Mar Zutra the son of R. Mari said to Rabina: As for its base, [it does not sanctify] because it is not made for its inside [to be used]; will you say [the same of] a profane vessel, which is made for its inside? (9) Rather, ‘thereat’ excludes a profane vessel. If so, [it excludes] a service vessel too? — Surely the Divine Law included [it by writing] ‘they should wash’. And what [reason] do you see [for this choice]? (10) — The one [a service vessel] needs anointing like itself [the laver], while the other does not need anointing like itself. Resh Lakish said: Whatever can make up [the prescribed quantity of] the water of a mikweh,11 makes up the water of the laver; (12) but it does not make up to a rebi'ith. (13) What does this exclude? Shall we say, it excludes miry [liquid] clay? (14) then how is it meant? If a cow would bend and drink thereof, (15) it is [fit] even for a rebi'ith too; (16) while if a cow would not bend and drink thereof, it cannot make up even [the quantity of] a mikweh too! Again, if it is to exclude red insects, (17) [these are permitted] even in the mass, (18) for surely it was taught: R. Simeon b. Gamaliel said: You may perform immersion in whatever originates in the water; while R. Isaac b. Abdimi said: You may perform immersion in the eye of a fish! (19) — Said R. Papa : It excludes the case where one added a se'ah and took out a se'ah. For we learnt: If a mikweh had exactly forty se'ah and one added a se'ah and took out a se'ah, it is fit. And Rab Judah b. Shila said in R. Assi's name in R. Johanan's name: Up to the greater part thereof. (20) R. Papa said: If one cut out a rebi'ith therein, one may bathe needles and hooks, (21) since it is derived from a valid mikweh. (22) R. Jeremiah said in the name of Resh Lakish: The water of a mikweh is fit for the water of the laver. (23) Are we to say that it [the water of the laver] need not be ‘living’ water? Surely it was taught: [But its inwards and its legs shall he wash] with water, (24) but not with wine; ‘with water,’ but not with a mixture; (25) ‘with water’ includes any water, (26) and all the more [does it include] the water of the laver. Now what does ‘and all the more the water of the laver’ imply? Surely that it is ‘living’ water? (27) — No: it means, which is holy. (28) Is then its holiness an advantage? Surely the school of Samuel taught: [Only] water which has no special name [is fit], (29)

(1). In that case it is certainly insufficient for four priests.
(2). Sh. M. emends: Ahabah.
(3). Tosaf. : the priest takes up water from the laver with a small vessel. This need not contain a rebi'ith, but the laver must contain the larger quantity. Rashi translates and explains differently.
(4). Rashi: which implies that one must wash from the laver only. Tosaf. : which implies that any other vessel used must be of the same size as the laver.
(5). Ex. XL, 32.
(6). ‘They should wash’ is superfluous, and is therefore regarded as an extension.
(7). To be used for this purpose. — This implies that the base itself could hold water.
(8). Ibid. XXX, 18.
(9). Surely not.
(10). For excluding the one and including the other; why not reverse it?
(11). V. Glos. A mikweh must contain not less than forty se'ahs water. Yet if it is short of this quantity, it can be made up with other liquids, as enumerated in Mik. VII, (1) q.v.
(12). If it contains insufficient for the lustrations of four priests.
(13). Which is required for the ordinary washing of the hands before eating food.
(14). Reading narok, as in Suk. 19b et passim. Edd. have here nadok, which Rashi translates, thin clay, such that can be poured from one vessel into another.
(15). If it is so loose that its presence in water would not deter a cow from drinking it.
(16). If the rebi'ith is partly made up of such miry clay, it is sufficient and valid for the ritual washing of the hands.
(17). Which originate in the water.
(18). Even if the whole mikweh consists of these, it is fit, whereas Resh Lakish permits them only to make up the prescribed quantity.
(19). A huge fish whose eye had dissolved in its socket.
(20). Any liquid other than water can sometimes make up the quantity and sometimes not. Thus: if the mikweh contains thirty nine se'ahs and another is added of a different liquid, it is not valid. But if it contains forty, and then a different liquid is added and a se'ah of water is removed, it remains fit. For it was fit without the added se'ah, and this se'ah becomes null (loses its identity) in the rest, and so the mikweh remains fit. Rab Judah says that it remains fit even if in this way one removes up to (but not including)the greater part of the water. But if one has a rebi'ith of water, adds a little of another liquid, and then removes the same quantity, it is not fit, because a rebi'ith is too little for the other liquid to lose its identity in it.
(21). If one cuts out a little hollow in the side of a full-sized mikweh and the water flows into it, you may purify these small objects in it, even though it is not freely joined to the larger mikweh.
(22). Lit., ‘Since it comes from the fitness of a mikweh’.
(23). Though the former is not ‘living’ (i.e. running) water, it may be drawn into the laver.
(24). Lev. I, 9.
(25). Two parts water and one part wine.
(26). Even non-running.
(27). For that is apparently its only superiority, and so the passage does not refer to the actual water of the laver, but means any living water.
(28). I.e. all the more is the water of the laver (actual) fit, seeing that it is holy.
(29). For the washing of the sacrificial parts.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source